פסק-דין בתיק ת"א 1532-02-11

1.      בפניי בקשה לסילוק על הסף, אשר הטענה העיקרית בה היא טענת "פורום לא נאות". לטענת הנתבעת הפורום הנאות להגשת התביעה דנא הוא זה הנמצא במדינת פלורידה שבארצות הברית.

2.      הצדדים :

התובע הינו אזרח ישראלי אשר חי ועוסק בנגרות בארה"ב מזה מס' שנים ועד היום.

הנתבעת הינה אזרחית ישראלית, אשר התגוררה בארה"ב בתקופה הרלבנטית ואשר לטענתה מתגוררת היום לסרוגין הן במדינת ישראל והן בארה"ב.

רקע כללי כעולה  מתמצית טענות הצדדים :

התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט זה. לטענתו, במשך תקופה של שנתיים הנתבעת לוותה ממנו סך כולל של 40,179$, שהם כ- 146,251 ש"ח. התובע פנה לנתבעת בדרישה כי תשיב לו את סכומי הכסף שלוותה ממנו, אולם ללא הועיל. משכך הגיש תביעה זו. הנתבעת לעומתו התמקדה בטענתה שיש לסלק את התביעה על הסף כפי שיפורט להלן ומטענותיה עולה כי היא ראתה את מערכת היחסים שבין הצדדים כמערת יחסים בין בני זוג, ואף טענה כי לחלופין יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה מטעם זה.

לטענת הנתבעת, יש לסלק את התביעה על הסף מהטעם שבית המשפט הישראלי אינו "הפורום הנאות" לדון בסכסוך שבין הצדדים. כמו כן ולחילופין יש לסלק את התביעה על הסף מהטעם שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה בהתאם לתקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א"), לחילופין יש להעביר את התיק נשוא התביעה דנא לביהמ"ש לענייני משפחה. לחילופין, יש למחוק מהתביעה את הסכום של 15,955$ בהעדר עילה ובהיעדר יריבות ולחילופין בשל התיישנות. לחילופין, יש לסלק התביעה על הסף מחמת שיהוי, מניעות, השתק. לחילופין, יש לסלק התביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. לחילופין יש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" ולחילופי חילופין יש ליתן רשות להתגונן.

3.      בדיון מיום 19/11/12 קבעתי, כי הטענה העיקרית בה בחרה הנתבעת להתמקד הינה טענת ה"פורום הלא נאות". לטענתה, ע"פ המבחנים שנקבעו בפסיקה יש לדחות את התביעה מהטעם שביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה ויש להפנות את התובע להגיש תביעה זו במדינת פלורידה שבארה"ב. לחיזוק טענתה הנתבעת צירפה את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ברע"א 9810/05 (כפי שיובא בהמשך). הנתבעת הוסיפה, כי לו הייתה תביעה זו מוגשת במדינת פלורידה הרי שחלק הארי ממנה היה נדחה מחמת התיישנות. 

4.      דיון והכרעה:

טענת "פורום לא נאות" - הפן הנורמטיבי

כאמור, טוענת הנתבעת כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים לבירור התובענה. על כך עמדה כב' השופטת שטרסברג כהן בעניין רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת בעמ' 269, וכך קבעה:

"נקודת המוצא היא כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה, ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול-דעת בית המשפט, והוא מפעיל אותו על-פי קריטריונים מקובלים".

כב' השופט (כתוארו דאז) אהרון ברק הוסיף לעניין זה בע"א 300/84 אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח', פ"ד לט(1), בעמ' 385 (להלן: "פרשת אבו עטיה"):

"המבחן המכריע בעניין זה הינו - כפי שעמד עליו השופט ריד ( ‎ LORD

REID) בפרשת ATLANTIC STAR - האם הפורום המקומי הוא פורום טבעי. .. או      

 שמא קיים פורום טבעי זר, בעל סמכות'.

בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מרב הזיקות הרלוונטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נשוא הדיון. מבחן זו מקובל הן במשפט האנגלי, הן במשפט האמריקני, והן במשפט הישראלי".

כב' השופט שמגר, בהתייחסו לפרשת אבו עטיה לעיל, מבהיר את הרציונאל העומד מאחורי שני סוגי השיקולים שהנחו את בית המשפט בבואו לפסוק כי הפורום הנוכחי אינו הפורום הנאות. וכך הוא קובע ב ערעור אזרחי מס' 2705/91 רג'אח סאלם אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, (ניתן ביום 30/12/1993) (להלן: "פרשת אבו ג'חלה"):

"בית המשפט הבחין בין שני סוגי שיקולים המנחים אותו, והמובילים למסקנה כי הפורום הנוכחי אינו הפורום הנאות. סוג אחד של שיקולים מתייחס לבעלי הדין, והסוג השני מתייחס לציבור הרחב (ראה לעניין זה גם ס' גולדשטיין, "סמכות בינלאומית מבוססת על תפיסת הנתבע - הלכה למעשה כיום" משפטים י (תש"מ) 409, 419).